סוד המינימליזם והסדר היפני בבית

לינק לרישום ותשלום: לחצי כאן

הימים שלפני חג הפסח הם הימים הנוראים. בימים אלה נחרץ גורלם של כל החפצים שאגרנו במיטב עמלינו. מה לחיים, לאיבוק, לטילוא. ומה למסירה, לזריקה לשריפה. צעיפים מתכווצים בחרדה בכל פעם שנפתחת דלת הארון מחשש שגורלם נחרץ וונגזר עליהם לחבוק את צווארו של חסר בית. סירים מעוטרים עוצרים נשימה שמא יבעטו לחצר הגרוטאות בגן הילדים הסמוך.

הותיקים מביניהם שכבר עברו אי אלו סלקציות יודעים ידוע היטיב שההחלטה על גורלם מתקבלת באבחה אחת משיקולים גחמניים שמשמשות בהם בערבוביה נוסטלגיה, כניעה לאופנות חולפות, ודימוי עצמי מסולף. גם אלה שישרדו יעקרו ממקומם המוכר והבטוח וייאלצו להסתגל לסביבה חדשה ומאתגרת.

ואנחנו ? אחרי שהפכנו סדרי בית ונשבענו שלא עוד, נמצא את עצמינו תוך מספר ימים קונים שוב מסמרים בטמבוריה הקרובה (קופסה סגורה במגירת התרופות ליד המשחה לפטרת), מאשימים את הצאצא הזמין בהחבאת השלט ומשכפלים בפעם המאה את המפתחות למחסן.

לקראת חג הפסח הזמנו שוב את סיון גונן והפעם לסדנה מלאה…