זיכרון בסלון בשמורה

ערב יום השואה

05/05 שעה 19:00

גורדון 30, תל אביב

העדות מתאימה אף לבני נוער

הרשמה לזיכרון בסלון בדף הנחיתה: לחץ כאן

איך היה להיות מתבגרת בגטו טרזין?

תמר הרמן המכונה גם זוזה ושנופקה (מתוקונת) נהגה לספר לביתה על הווי קבוצת הנוער, חבר'ה בני 14-18 אשר עבדו בחקלאות עבור הנאצים , למדו עברית והוכשרו לעלייה לארץ ישראל. בתוך הכאוס הבלתי נתפס, האבדן החולי והרעב נוצרה חברותא הדוקה, התפתח הווי ייחודי והערצה למדריכים הבוגרים. " היינו מוגנים ע"י אגוז קשה…..המציאות החיצונית לא חדרה את האגוז" . הקליפה של האגוז מתחילה להסדק כאשר אהוב של זוזה, פאול נלקח למחנה השמדה. היא מתחילה לכתוב יומן סודי, 75 עמודים בכתב צפוף ובעפרון בהם היא מתארת את רגשותיה לפאול , את הגעגועים ואת האבדן. היומן מתגלה רק כעבור שנים ע"י הבת. דרכו היא נחשפת לראשונה לחייה של אימה בחודשיים האחרונים לקיומו של הגטו ולסיפור אהבה ראשונה שמתפתח במקום הכי בלתי צפוי.

איילין להט הרמן ,פסיכולוגית, כתבה לימים את הספר "זכרונות בסל פלסטיק" המרכז את זכרונותיה של אמה, מספרת ספונטאנית מלאת השראה כחלק מתהליך שחזור עץ השורשים הענף של משפחתה שנגדע באכזריות ע"י הנאצים.

אחרי המפגש יוקרו סרטו של הבמאי רובי גת על פרדי הירש. צעיר נוסף מגטו טרזין , ציוני והומוסקסואל , מורה נערץ על חניכיו בגטו, ומאוחר יותר מי שהעניק רגעי אושר אחרונים ל600 ילדים בצריף הילדים באושוויץ. הסרט משלב הנפשה, צילומי ארכיון וראיונות עם החברים של פרדי.